חברת הדירוג S&P פרסמה הודעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA- והשארת תחזית הדירוג על "יציבה". לדבריה, "מחאות ציבוריות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי הקואליציה נמשכות בישראל, זאת למרות הקפאת השינויים עד להשלמת המשא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה. תרחיש הבסיס שלנו מניח שתושג הסכמה מסוימת, שתאפשר מיתון של המתיחות הפוליטית המוגברת".

"אנו צופים שאי הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים יותר אצל שותפות הסחר המרכזיות של ישראל באירופה וארה"ב, יביאו להאטת הצמיחה בכלכלת ישראל ל-1.5% ב-2023 מ-6.5% ב-2022. יחד עם זאת, ישראל עדיין נהנית ממספר מאפיינים חזקים כמו כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה. קרוב ל-90% מהחוב הממשלתי מוחזק ע"י מקומיים ונקוב במטבע המקומי" נמסר מהחברה.

בהודעה משותפת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתגובה לדירוג האשראי החיובי (AA-) של סוכנות הדירוג 'S&P' נכתב: הותרת הדירוג החיובי של ישראל, בתקופה כלכלית עולמית מאתגרת, היא הבעת אמון במדיניות הכלכלית הנכונה שאנו מובילים. בקרוב נעביר את תקציב המדינה בכנסת כדי להבטיח את המשך המאמצים שלנו לחיזוק הכלכלה ולמאבק ביוקר המחייה לטובת כל אזרחי ישראל.

למעשה, החברה מאשרת מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA-. התחזית הינה יציבה. התחזית היציבה מאזנת בין סיכונים פוליטיים אזוריים ומקומיים מוגברים מול כלכלה איתנה, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה.

יחד עם זאת, החברה עלולה להוריד את הדירוג במידה וסיכונים פוליטיים אזוריים או מקומיים יסלימו בחדות, וישפיעו לרעה על המדדים הכלכליים, הפיסקאליים ומאזן התשלומים של ישראל לדירוג שלילי. ומנגד, הם גם עשויים להעלות את הדירוג במידה ויפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים האזוריים והמקומיים.

החברה הסבירה כי, חוזקות פרופיל האשראי של ישראל כוללות כלכלה עשירה ומגוונת, חשבונות חיצוניים חזקים, ואת היתרונות ממסגרת מוניטרית גמישה וחיסכון מקומי עמוק יחסית. עם זאת, הדירוג מוגבל על ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים מקומיים ואזוריים מתמשכים. אלו הובילו באוגוסט 2022 להתלקחות בין ישראל לג'יהאד האיסלאמי, בעוד שבמאי 2021 הייתה התפרצות אלימה בין כוחות הביטחון הישראליים לחמאס שנמשכה 11 ימים. ברמה המקומית, נמשכות מחאות ציבוריות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית שהציעה הקואליציה.

הימשכות אי הוודאות הפוליטית והכלכלית לטווח קצר בנוגע לרפורמה המשפטית החברה מסרה: "אנו צופים שאי-הוודאות הפוליטית הפנימית בישראל תיוותר מוגברת במהלך החודשים הקרובים, ככל שהמחאות הציבוריות נגד השינויים המשפטיים השנויים במחלוקת שהציעה הממשלה ימשכו".

"ההשפעה של הידוק המדיניות המוניטרית וצמיחה חלשה של שותפות סחר מרכזיות תוחרף על ידי הסביבה הפוליטית המקומית; לפיכך, אנו צופים כי הצמיחה הכלכלית תאט ל-1.5% ב-2023 לעומת 6.5% ב-2022. יחד עם זאת, אנו מניחים שלבסוף תושג הסכמה פוליטית רחבה, ושהצמיחה תעלה ותעמוד על ממוצע שנתי של 3.5% משנת 2024, בתמיכת ביצועים חזקים של מגזר ההייטק הישראלי המגוון".

מדינת ישראל חווה אי ודאות פוליטית פנימית מוגברת, ובחברה צופים שזו תימשך בחודשים הקרובים. הבחירות שנערכו בנובמבר 2022 היו החמישיות בארבע שנים והובילו לחזרתו של ראש הממשלה הוותיק של ישראל, בנימין נתניהו. אחד מסדרי העדיפויות המרכזיים של ממשלת הימין בראשות מר נתניהו היה יישום רפורמה משפטית לפיה יעברו הלכה למעשה סמכויות מסוימות מבית המשפט העליון בישראל לרשות המחוקקת והמבצעת, אם תיושם הרפורמה כפי שהוצעה.

באופן ספציפי, הנקודות המרכזיות של הרפורמה: הגבלת יכולתו של בית המשפט העליון לדחות חוקים שחוקקו בכנסת, אלא אם יותר מ-12 מתוך 15 שופטים הסכימו ונמצא שהחוק סותר את אחד מ-13 חוקי היסוד של ישראל; ביטול היכולת של בית המשפט העליון לפסול החלטות ממשלה שלתפיסתו אינן סבירות.

גם הגברת השפעת הממשלה על מינויים לוועדה לבחירת שופטים. ההצעה הראשונית הובילה למחאות ציבוריות נגד הרפורמה שהתעצמו מאז תחילתן בינואר 2023. ראש הממשלה נתניהו השהה זמנית את יישום הרפורמה בסוף חודש מרץ. הקואליציה ומפלגות האופוזיציה העיקריות מנסות להגיע לפשרה באמצעות משא ומתן בתיווך הנשיא (לו תפקיד טקסי במידה רבה בפוליטיקה הישראלית).

לראיית החברה, קיים קושי לחזות את מהלך העניינים העתידי בכל הקשור לשינויים המשפטיים המוצעים. כמו כן נראים מספר תרחישים אפשריים. ככל שהרפורמה תיושם כפי שהוצעה תחילה, היא עלולה להחריף את הקיטוב הפוליטי הפנימי. מההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה עולה כי הסבירות לתרחיש זה הולכת ופוחתת. אף ייתכן שאם השינויים ייושמו, הם יכולים להתבטל על ידי ממשלה עתידית שתורכב ממפלגות אחרות מאחר שלדבריהם, הפוליטיקה הישראלית מאופיינת בבחירות תכופות ובחילופי ממשלה.

מנגד, לא ברור אם המפלגות הימניות יותר של הקואליציה יראו בהשהיה מוחלטת של הרפורמה דבר מקובל. הדבר עלול להוביל לפירוק הממשלה ולבחירות נוספות שאינן במועדן.

תרחיש הבסיס הנוכחי של חברת הדירוג, מניח שהמתחים המקומיים המוגברים יופחתו בסופו של דבר ותושג הסכמה מסיומת. הרפורמה המשפטית הוקפאה בסוף חודש מרץ והמשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה נמשך. עם זאת, סדרי העדיפויות לטווח הקצר של הממשלה מופנים להעברת תקציב מדינה לשנת 2023 לפני המועד האחרון ב-29 במאי. על פי החוק הישראלי, אי העברת התקציב לפני מועד זה יוביל לפיזור הכנסת ולבחירות נוספות. אנו צופים שתשומת הלב תחזור שוב לנושא הרפורמה המשפטית לאחר העברת התקציב.

למרות שאנו צופים שהמתחים יתפוגגו, אי הוודאות הנוכחית עשויה להכביד על הצמיחה בטווח הקרוב. למרות הקושי לכמת את ההשפעה במדויק, תיתכן זליגה של ההשפעה לדחיית השקעות מקומיות וזרות כאחד, במידה וחברות מקומיות ומשקיעים בחו"ל יעכבו החלטות השקעה.

לפי בנק ישראל, השלכות אפשריות נוספות עלולות לכלול עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה או האטה בצמיחת היצוא ובצריכה הפרטית. בהתאם למידת ההימשכות של ההשלכות הכלכליות של הרפורמה, בנק ישראל מעריך כי צמיחת התמ"ג הריאלית עלולה להישחק ב-0.8%-2.8% בשנה. הצמיחה ב-2023 עשויה להיחלש גם עקב הידוק מתמשך של המדיניות המוניטרית העולמית והמקומית, כמו גם ביצועים כלכליים חלשים אצל שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. למעלה מ-60% מהמסחר של ישראל בסחורות ושירותים הוא עם ארה"ב ומדינות אירופה, שם אנו צופים האטה חדה בצמיחה במהלך 2023.

כלכלת ארה"ב צפויה לצמוח ב-0.7% בלבד השנה, וגוש האירו ב-0.3% בלבד. אנו צופים שהשקעה נמוכה יותר ממדינות אלו בשירותים ישראליים עלולה להכביד על הכלכלה הישראלית הקטנה והפתוחה.

האנליסטים של חברת הדירוג חוזים כי הצמיחה הכלכלית של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023, מעט מתחת לתחזית מנובמבר 2022 שעמדה על 2%. תחזית זו מייצגת האטה משמעותית מצמיחה של 6.5% בשנת 2022. הם חוזים כי הצריכה הפרטית תצמח בשיעור של 2%, וכי הצמיחה ביצוא ובהשקעות תואט בחדות במונחים ריאליים, ל-0.5% ו-1.5% בהתאמה, לעומת 8% ו-9% בשנה שעברה.

לפי הניתוח של החברה כי החל משנת 2024, ישראל תתייצב על שיעורי צמיחה שנתיים של כ-3.5%, התואמים את התחזיות הקודמת שלה. התחזית מבוססת על ירידה בתנודתיות הפוליטית המקומית ועל שיפור הסביבה החיצונית. כלכלת ישראל עברה להתבסס במידה רבה על יצוא שירותי IT בעלי ערך מוסף גבוה, כגון אבטחת סייבר, פינטק, בריאות דיגיטלית, ביטחון וכן טכנולוגיה נוספת, בעיקר בתחום העסק לעסקים (B2B).

מאז 2021, יצוא סחורות ושירותים מתחום ההיי-טק מהווה יותר ממחצית מסך היצוא, לפיכך, הביצועים במגזר הטכנולוגיה יוותרו חזקים.

עם זאת, ישראל טרם פתרה מספר נקודות חולשה כלכליות מבניות, דבר המוביל לתוצאות חלשות יותר באופן ניכר בתחומים מחוץ לסקטור הטכנולוגי. ספציפית, למרות שתחום הטכנולוגיה מציג ביצועים חזקים, המגזרים המסורתיים יותר בישראל הצליחו פחות ומאופיינים בפריון נמוך יותר. כמו כן, חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הינם בתת-ייצוג בכוח העבודה, כולל יהודים חרדים והמיעוט הערבי-ישראלי. בהתבסס על המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, קבוצות אלו יהוו בעתיד שיעור הולך וגדל מאוכלוסיית ישראל.

בטווח הארוך, התרחבות נוספת של סקטור הגז הישראלי עשויה לתמוך בשיעורי הצמיחה, במיוחד לאור השיבוש באספקת הגז באירופה שגרם למדינות רבות לחפש ספקים חלופיים. אנו צופים כי ייצור הגז המקומי ימשיך להתרחב במהלך ארבע השנים הקרובות. לעת עתה, שוקי היצוא העיקריים של ישראל הם מצרים וירדן, אך תשתית נוספת עשויה לאפשר לישראל לייצא גז טבעי נוזלי (LNG) לאירופה בעתיד.

בשנת 2022, ישראל חתמה על הסכם לקביעת הגבול הימי עם לבנון, ולדעת החברה הדבר יתמוך בחיפושי גז בשתי המדינות על ידי הגבלת סיכונים ביטחוניים.

ישראל חתמה על מספר הסכמים אזוריים נוספים במהלך השנתיים האחרונות שעשויים אף הם לסייע בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי ובהפחתת המתיחות הביטחונית האזורית. הבולטים שבהם היו הסכמי אברהם, שנרמלו את היחסים הבילטרליים בין ישראל למדינות ערב החתומות על ההסכם – איחוד האמירויות הערביות (UAE), בחריין, מרוקו וסודאן. הסכם הסחר החופשי של ישראל עם איחוד האמירויות, המבוסס על הסכם שותפות שנחתם לראשונה במאי האחרון, נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2023.

למרות תהליך הנורמליזציה המתמשך, לדעתם, ישראל תמשיך להתמודד עם סיכונים מוגברים – ביטחוניים מקומיים וגיאופוליטיים אזוריים – המגבילים את הדירוג. הדבר בלט במאי 2021, כאשר חלה הסלמה מהותית בפעולות האיבה בין כוחות הביטחון הישראליים לחמאס. למרות שהסכסוך בסופו של דבר היה יחסית קצר מועד, זו הייתה ההסלמה המשמעותית ביותר מזה שנים שהתעצמה בשל התסיסה בין ערבים-ישראלים ליהודים. בשנת 2022 התרחשו מספר תקיפות באמצעות סכינים או נשק חם, וישראל ביצעה גם פעולות צבאיות בעזה נגד הג'יהאד האיסלאמי.

בחברה מעריכים שהימצאותן של מפלגות יותר ימניות בממשלה עלולה לסבך את הדינמיקה סביב הגדה המערבית. בתרחיש הבסיס, אך הם אינם צופים שהמתחים הגיאופוליטיים יסלימו בצורה בלתי נשלטת, כך שישראל תידרש למלחמה מלאה בעזה או בגדה המערבית, או נגד איראן או סוריה. עם זאת לדבריהם, נותרו סיכונים – אם פעולות האיבה יסלימו למלחמה מלאה, מספר משתני דירוג עלולים להיפגע בו זמנית, כולל צמיחה כלכלית, מאזן התשלומים וביצועים פיסקאליים.

להלן הודעת החברה לפרופיל הגמישות והביצועים:

מאזן התשלומים החזק והמדיניות המוניטרית האמינה מהווים חוזקות דירוג מרכזיות. אנו חוזים שגירעון הממשלה הרחבה יתרחב ל- 2.5% מהתוצר בשנת 2023 בזמן שההכנסות מתכווצות במעט לאחר הביצועים החזקים יוצאי הדופן ב- 2022.

עם זאת, אנו צופים שיחס החוב נטו של הממשלה הרחבה מהתוצר יירד מתחת לרמתו טרום המגפה בשיעור של 58% עד סוף 2023 ושהעודף בחשבון השוטף יעמוד בממוצע על 3.5% מהתוצר עד 2026.

בנק ישראל מתקרב לסיום מחזור הידוק המדיניות המוניטרית ואנו צופים שהאינפלציה תרד לממוצע של 3.8% בשנת 2023.

אנו צופים שהביצועים הפיסקליים של ישראל ייחלשו בשנת 2023. הנתונים הפיסקליים החודשיים מראים שהכנסות הממשלה הצטמצמו ב-4% בינואר-פברואר 2023 בהשוואה לשנה הקודמת. הכנסות הממשלה הרחבה צמחו בכמעט 14% במונחים נומינליים בשנה שעברה, אשר הועצמו על ידי הכנסות מיסים יוצאות דופן הקשורות לאקזיטים ולרווחי הון.

אנו מעריכים כי הדבר לא יחזור על עצמו. אף על פי שביצועי ההכנסות עשויים להתחזק בהמשך השנה, אנו צופים שההכנסות הנומינליות על פני שנת 2023 יצטמצמו מעט.

הדבר עשוי להיות מקוזז בחלקו על ידי הוצאה מבוקרת – ישראל עדיין פועלת ללא תקציב מאושר לשנת 2023 – תחת מנגנון התקציב ההמשכי המגביל הוצאות נוספות.

אנו צופים כי הגירעון של הממשלה הרחבה יעמוד על 2.5% מהתוצר ב-2023 שיצטמצם ל-2% החל משנת 2024. הדבר יוביל לכך שיחס החוב נטו של הממשלה הרחבה מהתוצר יגיע לרמתו טרום המגיפה בשיעור של 58% עד סוף 2023, ויירד עוד יותר לאחר מכן, ל-54% עד 2026.

מבנה החוב הציבורי של ישראל נותר מיטבי. קרוב ל-85% מהחוב נקוב בשקלים ומוחזק על ידי בנקים מקומיים, קרנות פנסיה ומשקיעים מוסדיים אחרים. המדינה נהנית מגישה טובה לשוקי ההון, הן המקומי והן הגלובלי. הדבר תמך במאמצי הממשלה לגוון את מקורות המימון שלה ולהאריך את הטווח הממוצע לפדיון. ביקוש משמעותי מצד משקיעים איפשר לה לגשת שוב לשווקים גלובליים, בהינתן שיעורי הריבית הגבוהים בעולם. בינואר 2023 ישראל הנפיקה איגרת חוב ירוקה בהיקף של 2 מיליארד דולר ל-10 שנים עם מרווח של 95 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתית של ארה"ב לטווח דומה. בהנפקה נרשם יחס כיסוי גדול פי כמה מהסכום המונפק.

אנו סבורים שלא צפויים שיבושים בהנפקות עתידיות, אך אם הן תתרחשנה, לממשלה יש גיבוי בדמות היתרה בתוכנית הקיימת להנפקת אג"ח בערבות ארה"ב.
אנו רואים במאזן התשלומים של ישראל נקודת חוזק מרכזית בדירוג. המדינה רושמת עודף בחשבון השוטף ב-20 השנים האחרונות, הנתמך בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של ייצוא שירותי מידע וטכנולוגיות תקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. בסך הכל, ייצוא שירותים הניב עודף שעמד בממוצע על 7% מהתוצר בשנים 2017-2022. הדבר הביא את ישראל למעמד של מלווה חיצוני נטו בהיקף משמעותי של למעלה מ-30% תוצר – מהגבוהים בקרב מדינות שאינן מייצאות סחורות – והפחית את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. בשנת 2022 הסתכם העודף בחשבון השוטף ב-3.8% תוצר.

ביקוש עולמי חזק לשירותים ישראליים, כמו גם יצוא גז מהשדות החדשים, אמור לשמור על עודף בחשבון השוטף ברמה של 3.5%-3.0% מהתוצר במהלך השנים 2023-2026.

גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל היא נקודת חוזק נוספת בדירוג. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון כלים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוק ההון המקומי העמוק. בכל תקופת המגיפה הבנק המרכזי ריכך את ההשפעה על המשק הישראלי על ידי הפעלת כלים כגון הפחתת ריבית, הקלות כמותיות והארכת הלוואות בריבית נמוכה לבנקים. בנק ישראל גם צבר יתרות מטבע חוץ ניכרות בהיקף של 200 מיליארד דולר עד סוף מרץ 2023 (38% מהתוצר). הרמה הנוכחית של רזרבות המט"ח מכסה את החוב החיצוני הכולל של ישראל (הממשלתי והפרטי) בכמעט פי 1.5.

אמנם האינפלציה בישראל עלתה בשנה שעברה, אך היא נותרה משמעותית מתחת לזו הנצפתה בשווקים מתפתחים ומפותחים אחרים, כולל ארה"ב ובריטניה. אנו צופים אינפלציה ממוצעת של 3.8% בשנת 2023, האטה משיעור של 4.4% בשנת 2022. האינפלציה המקומית הואטה לאור התלות הגוברת של ישראל בגז מתוצרת מקומית, מה שמקזז באופן חלקי את השפעת העלייה במחירי האנרגיה העולמיים.

עם זאת, בנק ישראל הגיב לעליית האינפלציה על ידי התחלת מחזור הידוק מוניטרי והעלאת ריבית הבסיס בשיעור של 440 נקודות בסיס באופן מצטבר מאז אפריל 2022. ריבית הבסיס עומדת כעת על 4.5%.

לתפיסתנו, ישראל מתקרבת לסוף מחזור ההידוק המוניטרי הנוכחי. אנו צופים שהאינפלציה תמשיך לרדת במהלך 2023-2025.

מערכת הבנקאות הישראלית רווחית, נזילה ובעלת יחסי הלימות הון טובים. ריביות גבוהות הגדילו את רווחיות הבנקים ויתמכו בהמשך הרווחיות ושימור יחסי הלימות ההון במהלך 12-18 החודשים הבאים. איכות נכסי הבנקים הייתה חזקה מאז שהמגפה החלה ב-2020 ואנו צופים שלחצים אינפלציוניים, עלייה בשיעורי הריבית ומינוף מוגבר ישפיעו בצורה מתונה בלבד על יכולת החזר האשראי של הלווים.

אנו צופים כי היקף ההלוואות הלא-מתפקדות יעלה עד לשיעור של כ-1.5% מסך ההלוואות ב-2023, משפל של 0.9% ב-2022. עיקר ההידרדרות תבוא מעסקים קטנים ובינוניים ומהלוואות הקשורות לתחום הנדל"ן.

אנו עוקבים אחר החשיפה של הבנקים למשכנתאות, אך נראה שהסיכון מוכל. יחס ההלוואות לשווי הנכס הינו נמוך והביקוש מגיע בעיקר מהגידול באוכלוסייה וממגבלות בצד ההיצע. עם זאת, שיעורי ריבית גבוהים יותר עלולים להגביר את סיכון המיחזור בסקטור הנדל"ן. האטה במגזר ההיי-טק עלולה גם כן להכביד על השוק: אנו רואים סיכון של עודף היצע בשטחי המשרדים.

רגישות תחום הבינוי להאטה בביקושים בשילוב העלייה במינוף בענף, הגדילו את הסיכון הקיים בתחום. מורכבות פרופיל הסיכון בענף עולה לאור העלייה בנתח השוק של המלווים החוץ בנקאיים שאינם תחת פיקוח בנק ישראל. למרות שהגופים הרגולטוריים השונים משתפים פעולה, לעיתים ניכרים הבדלים בגישות. אנו רואים פוטנציאל להופעה של סיכונים פיננסיים ללא פיקוח מלא.